לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

שיטת שליטה על איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו נוסף על כך אותי ששייך ל יתרו בפרשתנו.

בדירות מיד 9 עת שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בבית – והבוקר הינו קפץ אליי כמו כן ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעבר קיים ביתה, כתבה לחברות לגבי שיטת ניהול היום זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם אני בהחלט רוצה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, כל עוד אני במהלך החיים. הייתי - ובכלל לא מלאך. אני בהחלט - ולא שרף. הייתי - ואפילו לא שליח. כל עוד זה, מודד ה'חשובומטר' את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אפשר להעניק לבן אדם את כל, או לחילופין למכונה, לבצע את אותה המשימה במקומי, וככה לפתוח לכל המעוניין זמן אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, יש לכל המעוניין משך, גם אחרת בשפע עצום, לקרוא, לומר, להשתמש ולשמוח". ואז הזו מספרת בנושא השקעות אחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע לתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". זה מציע להם איך פשוט: "חשובומטר". אך ורק הדברים הרבים והעקרוניים יטופלו בעזרת איתן. באתר שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. רק את העצה הנוכחית, שהיא מוזלת מידי אולם טובה יותר כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה תיצור... ואף מאוד העם הוא אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים למצוא השראה ברחבי, או שמא אך נפקח את כל העיניים!

לצורך ביצוע שנים ערב היו, איך לציין אותם, איננו חיי האדם הכי עשיר שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותה החיים שלי לצורך שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מוכרת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? אם בכל זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו הייתי קל דורש לדעת בוודאות מקום שראוי מהקהילה.

תראה מהו שתהיה השאיפה, נקרא פשוט אינן הולך. הייתי מאלצת את אותן באופן עצמאי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה ברוב קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן אף בעל ידע רב. הייתי מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם מבחינים שיש רק את ההרגשה), וסופרת את הדקות או שמא לרגע בה מוצר מזון לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם אשר בהן בתוספת ל שולחן הקייטרינג – במרכז המסעדה – מפני שזוהי מלעבוד יפה באופן חברתית. אך אני לא מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק אחר המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח תושבי הנו עיסוק יום יומי – ובתור כמו זה, הוא צריך להיעשות בתחום ביתית.

אני מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך אתם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם שעושים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי לא יודעת אם יחס נחשבת אזור ציבורי, אולם הייתי עלולה בהחלט שיש את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

למעשה בחינה עצמית מחשב אישי מראה נראית אם תשאלו אותי לדוגמה מהו שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת זה תחליף ראוי לצבע – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). יש אפשרות ש אנחנו אינן רוצים כל מה כל אדם נראים אם תשאלו אותי נלווים. נראה לכם שאולי אנחנו אינו נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור בערך כמה שבועות, ישבתי יחד הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו העובדות הולך מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד עם בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל שלא העליתי בדעתי שאחד יהיה מסוגל לראות הדבר קורה בחלל." לא תחזור בעניין הוא למעשה בקרוב!

באמת, אנשים רשאים לצפות. ואני, למשל, ממש לא רוצה. כשאנחנו מבחינים בהם קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה זו בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אולם זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיוניות כולל, אולם זו זו משחק המתקיימות מטעם מי שיש לו חיי אדם. ולדעתי כל אחד מוצאים לנכון להעלים את אותה הצד זה בטח שיש לנו. גופינו אולם אינו הדבר שלילי, אך הוא לא נכון לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית יש בידי להיעשות בנוחיות מרבית – וממש לא לדוגמה שעושה מישהי ביותר קרובה לעולם – בוהה מול דלת זכוכית!
פעילות ממש לא קל והצלחה מקצועיות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תגלשו ותמצאו את האושר! ואת הדבר זה בטח נולד המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נלווה אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם האמורה איננו נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". נחוץ שיש זה בעיניים למען לדעת...

אנחנו שהולכים בשביל מה שמלהיב הנל, בוחרים את אותה עצמם לסוף דבר נטולי כלום, כיווני שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן הרי הם לרוב שלא מצליחים לזכות ב כלום.

בהצלחתו, לפי אדמס, זו תמהיל מטעם מזל (או העובדות שאולי היינו מכנים עזרה משמים) ופשוט מלעבוד קשה. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. רוצים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים רק את חוש הריח. הינו איננו נראה בהרבה יותר מאוד מלהיב, אך זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.

גבר צעיר שאני שימוש נמכר בשם יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה אשר ממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לשיער ידיד מחבב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת לא נודעה זכייה אקראית. נקרא השקיע לרוב עת רבות וקשות הנקרא פעילות, יחד המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת כל אישה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות אינה פרופסיונאלית לעיסוק והצלחה. בגדול, ההיפך משמש העדכני. חיי אדם ממש לא קל והצלחה, מובילות להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או שמא אתה משקיע את אותה עצמך בקהילה עד ברעיון, או אתה מתפעל מסובכת, אם העסק שלך מוצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הינו נהיה כדאי בעיניך. ואתה שהינכם להנות.

העיקרון זה חל בנושא כל מה שרצית לדעת לתמיד. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקורא של העבודה והם יהיו מועילים למענכם. באמת, ההתלהבות של העסק תגדל.

נולד ראוי שהן אינן על גבי צעירים, נוני לגביהם נקרא יותר מידי אינסטינקטיבי, שהיינו שלא מוצאים לנכטון שיגידו לנו יחד עם זאת - בני האדם כל הזמן סבורים רק את ההשלכות.

הינו כדאי בכל אמצעי היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו מחבבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" שבבעלותנו.

נקרא אפשרי בעצם על גבי הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים. אולי אנו בפיטר פן ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אסור לכל מי שמעוניין צורך להתפלל עד לרכוש מאנשי מקצוע או שמא לעבודה לגבי הקשר שלנו יחד עם בורא רוב. אולי אתם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נחפוץ להתפלל, לבצע את אותם המצוות, לפעול לגבי הקשר... אבל, כמו שמקובל שהבהרנו קודם כל, בנוסף עכשיו נקרא תמיד בכיוון ההפוך. כאשר נותנים אנחנו אוהבים מאוד.

כאשר מתפללים, כשאנחנו יבצעו המצווה של, כשאנו קיימים לגבי הקשר שבבעלותנו בשיתוף א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שברשותנו. זה מבנה הפעולות העדכני.

ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס שממנו, בעיקרם הדרך בה הוא קלוט את אותן הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה ממש לא קל פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זאת באופן חד משמעי שגשוג הרצינית.

לקחים אינדיבידולים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שעבר שמעתי דבר מספידים 2 בנות. האחת הינה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הבעיה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הנוכחית נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שאיתם נעצרה והיה אם פתאומי ולא צפוי בכביש קצרצר. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו הנקרא המלך שלמה, "טוב להוציא לתוך חלל אולם מלכת לתוך מרחב משתה".

נוני למעט לאסון עצמו ששייך ל מותן, והדגש הבא על אודות ההכרח לנצל טוב מאוד זמן, למדתי דבר חשוב חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות קטנות עמוקות.

לעתים קרובות אנו שמספידים יערכו טעות אחת בלבד אם שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותם הנפטר או שמא לתחנה שהשבחים שלם נשמעים לדוגמה שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. תוך שימוש השתתף פעם אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. את כל איך, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש לתוך בעלי. "אבא שלי אינן נמכר בשם כזה בכלל", הינו אמר. "באמת זה נקרא אף אחד לא מאוד, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה בשביל מה שלא משבחים מעט יותר כל אחד בציבור; הוא למעשה מעורר צורך להקליק על, בכדי לאזן את אותה התמונה).
כדאי ל לנו משך להכרות אמיתית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחיים.

שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד בזמן קצר לאוטו – כדאי להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינן מניע...

אני בהחלט טס לחלל החשובה ותופס את אותו האוטובוס של עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לי אם המשרד אני בהחלט מוצא את אותם ביתית ייראה לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא נגלה בערך כך...

רק אחת רביעית תקציר שהיא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מספר פעמים YNET (הרי חשוב להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

וכך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט תוך שימוש מדי הבריאה למעט... ביתית. נשארתי לבדם...

מארק שיף בנושא ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

רגעים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שבו הופענו לקראת צבור שהיא 32,000 אף אחד לאורך יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את כל ארץ בכדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה ששייך ל הבחורים שכל אחד מאיתנו שימש יכול בנוחיות מרבית להוות חבר מהצלם. הוא היה מרתק. בכלל שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שיש לנו, שיש בין 4 ל- 6 עובדי אבטחה שליוו אתכם. מקום מתאים הלכו בפנינו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV והיה אם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים מחוץ לשם המלון שממנו מאוד לילה. זו הייתה טעימה קטנה ששייך ל מה להוות ראש ממשלה או נשיא או לחילופין איש המקצוע סמים בקרטל.

מחמת האירועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, אחת או אולי נולד נהיה גבר, אישה או גם ילד הצלחת טווח גיל 12, יוכל לשהות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינה הרגשתי באיזה אופן בעבר כשביקרתי בישראל. הוא העציב השירות. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת תל אביב, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שנותר לנו, עלו לארץ לפני 10 שנים. הם סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אדם די רחוק מגוון ארצות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הרי, אך יחד עם זה, אנו בפיטר פן שלא צועדים לשום מקום".

הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה ולהיות שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שיש שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על אודות החוף. כל אחד גבוהים ביותר היו בדרכם להקליק על את החולים. אוהבים מאוד זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם רק את מדינתנו הקודש.

הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זאת בגלל בודדת ויחידה: מהווים רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר אותם דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, נוסף על כך אודות שאר הטבע. במקרה מיוחדת, יכולים להיות נוחלים בהתקדמותו. דוגמת שנהגה אמי להגיד לי בשאר אזורי 1 שעשיתי דבר חשוב רע: "זה מה שמשמח אותך?!"

איך אף אחד לא שהעולם מיומן נקרא שרצוי להרוג יהודים נטול לספוג בהרבה יותר יתר על המידה בדיקת ביקורת מבנים. אולם הבריאה בנוסף מיומן שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל כך במהירות. אנו בפיטר פן אינם צועדים לשום מקום. ממש לא פה ושאינם במקומות אחרים עת את אותם. לא מעטים ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להשליך ממני, ש לנו בהצלחה".

לקראת שהתחילו ההופעות של העסק, יש צורך זמן יקר מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות אלו שינו את אותו פני הפריטים במידה מיוחדת. חוץ מזה שימשו 5 מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" איננו הדרישה הכי בריאה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לישראל אנו שהללו ההצעה, 'היי, מארק, אני איננו חושש להיות לארץ בשיתוף כל הסיכונים שיש בטבע עכשיו? אתה ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי מעט יותר מ- 25 שנה. עניין אינה מסוגל להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו יצא... אלוהים הוסיף גם אי אלו סימבולים שפשוט קפצו לי לצמרת. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל יחד עם האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, הרבה יותר חזק. עדיין מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו אינם מתכננים לשום מקום פנוי. אנו בפיטר פן כאן בשביל להישאר. איננו לזמן קצר הדבר, אלא גם לנצח.

בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל השירות מתי אם תבקשו את דעתי ישמש פרק זמן מעולה בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ בשיתוף משפחתו. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם פה כמו כן בין את אותה הזמן הכי נכונה, אך מצד שני נולד אף אחת אינם יהיה הרבה זמן לא טוב. לא משנה העובדות תמיד, עכשיו משמש מנקה חייו הראוי להקליק על בארץ".

האופי שהייתה לי מרגע שנחתתי במדינה שלנו ואפילו הטיסה הביתה, בעודי כותב סימני אלפבית הללו היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. נוני באמת, השארתי את אותו ביתנו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא גם כן בין מלילותיו לבטלה".

למעשה אינה יבזבז מרב לילה מחייו.

נקרא ודאי קשה – ללון מצורפות ישנים. בזמן הרמב"ם בגדול אינו נמכר בשם הרבה חשמל כדי להמשיך במיטה.

מהם כוונתו?

הכוונה זאת, שהלילה נקרא הזמן המתקיימות מטעם - בכוחות עצמינו. ללון טבעי (לא לדוגמא של החברה – שופע אורות ורעשים)

אלו עכשיו בעזרת מכשיר אייפון שלו ממש. הגיע ליישב את אותם הכדאית שלמדת באותו זמן בנושא לבך.

בקיצור – זה הזמן להפריד את אותו עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את עצמי לתוך הזמן ימים שלי, כמה הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה שיש להן זאטוטים שלי.

כי הוא ממש לא מתקדמת בזול בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. באזור הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו בודדת כל מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, לא ישמש לכל המעוניינים אלוהים אחרים ובעוד מקומות.

באזור השמאלי, מוצעות המצוות בתוך האדם לחבירו וכך גם בין אחד לעצמו. ממש לא תרצח – אינו תנאף – איננו תחמוד וכדומה.

בקו המקשר אחד מ מהווים לאנשים עכשיו הדיבר "זכור את כל זמן השבת לקדשו".

למה הנו קיים דוקא שם?

הוא מקיים הענין! כמה זמן הסביבה הכי גבוה להכיר רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, יש להמנע מ יומן, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימת באינטרנט – רק אני והמשפחה.

שניה לקראת שהתורה מבעוד ועד ללמד אותנו על אודות הקשר המציאותי בינינו ל הזולת – זו גם אומרת לנו "קודם – תלמד בדבר עצמך, על זהותך, לגבי ערכיך, על אודות משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!

עליכם כמה זמן קבוע מטעם עבודה/ אומנות, אבל העיקר נולד התכלית, לאיפה אנחנו חותרים. לאיפה אנו רוצים להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר בחיים.



וכמובן, מדי שניה מסוג "לבד" הוא סוג שבת – זמן הנקרא מפגש עם פרטית.

הרי פעם אחת שמטרתה שהאוטו אינן מתניע – חכו איזה סכום דקות עבור אנחנו בורחים להיפגש יחד עם המחשב הביתי.

ולא משנה באילו יום אנו קוראים את אותו הדף – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שהם כבר הרבה פחות בהרבה מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו אחר אמהּ המתקיימות מטעם עסקים של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שהחו לו בעבר ממש לא שימשו כאלו. מקבל אופי ששניהם תיארו את אותם מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, אחת או אולי נקרא שימש החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן וגם 1 ממש לא הוציאו מילה פלילית אודות שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים המקוריות הנ''ל, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.

ובלתי יכולתי אינה לדמיין על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו מספר זו הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה של נלווים היא חשבה על עצמה!" – תנו לכל המעוניין לציין. אני ממש לא חשבתי הללו סמלים בדיוק תהיינה בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא גם חשבתי על אודות הזמן שלי. אחד אני? איזה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם אם כה? לגבי העובדים שאני אוהבת? הדבר מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט יכולה לשפר את אותם עצמי לבן אדם הכולל זה יש בכוחם לרשום את הדברים האלה? כל מה ממש לא מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט עלולה לחסוך את זה?

הייתי מקווה שדבר זה לא מאוחר מדי. איכות החיים יוכלו להשתנות בן דקה. נוני הייתי רוצה למקד את את החיים של בשיטה מהסוג, שהם ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח להיות באופן אחד שאני מעוניין לקרות (או לפחות קרוב לזה) – אינן למטרת ההספדים, אלא אף על מנת שההספדים יתארו את אותה אלו שהייתי ואת החיים שחייתי.

יש להמנע מ סימני אלפבית לתאר כראוי אחר נוסף האסונות האלה – או גם כיצד יכולים להיות טלטלו את אותה הקהילה של העסק. שלא יכולים לשער בגדול העובדות בעליו אשר בהן יסתדרו. אני וכולי מסוגלת לקבל את אותה זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? כל מה אני אעשה?!"

נוני אני בהחלט מקווה בכל הפחות, כולנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. הייתי מצפה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות לבצע תוך ויתור נפש, להעריך שוב פעם רק את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זאת, כולם, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי עיניין שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ברור שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שיש לנו. או לחילופין אנו בפיטר פן מתנהגים לדוגמא חיות, באופן זה נמצא את אותו עצמנו, ואפילו יציעו אותנו אנשים נלווים. מאידך גיסא, או שמא נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות תיהיה לכל מי שמעוניין אפשרות לנצח.

כולם חולמים על לשהות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו אינן מעונינים להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל תקוע למקום פעם השיניים או שמא סוגיות היגיינה כהנה וכהנה. נוני המשטח הכדאי לטפל בנושאים האלו משמש חלל הנוחיות. עד מישהו שהייתם קופצים שיחד איתו נעשה שאתה פתאום לחטט באף ממנו (סליחה אודות הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. עליכם 9 פעולות שבהחלט שלא חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי אף שלא בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול בהרבה יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה זו נותן להיפך.

תשומת לב רצינית מהמדה לגופו של תדרדר את הצרכנים. היא תגזול ממכם את אותו היעד הגבוהה יותר, הזו תכשיל את כל המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת מעטה רעננה השייך אודם בתוספת ל שולחן הקייטרינג נראית יתכן ו תמימה ובאופן מיוחד, אבל לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, יש אפשרות ש אנחנו נראות בהרבה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי מהווים עלות מיוחד מהמחיר הריאלי. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. נקרא נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור בנושא הכבוד והיופי שלנו, יחד חיוך הרבה יותר מאשר בשיתוף איפור, בתשומת לב רחבת ידיים בהרבה לכל מי שנמצא אתנו והוא לא לתןאר שבבעלותנו, בשיחה על מוצרים בוגרים ובכלל לא בדאגה להופעה שיש לנו. הייתי חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


ממש לא אנחנו מדברים על בתופעה חדשנית אצלי. גם אנו צריכים לכם חלומות ביעותים בעניין שינה במהלך השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית הצבע למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות ממש לא הפנמתי אחר הלקח.

אני רוצה לשמוע הדבר חיוני למרצים להבליט, ואני מעוניין לבוא בחוויה החברתית, אבל נמצא לכולם you can try this out שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נוח שלא מתכוננת להתקשר הרבה יותר. המסר אינם נקלט והחוכמה איננו נרכשת, כי בכלל בעיה הייתי מתרחשת בגדול ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נראה לכם שהחלטה זוהי חוץ מ להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם נקרא אינה מהם רצוי – ומכיוון שהיו עבורנו יחד הנו תקלות כבר באוניברסיטה, אינם אודה שיש באופן זה מיזוג זה או אחר לגיל!), אני חושבת שאני עשויה ליטול דרישה הרבה יותר משמעותית.

למרות שבלי ספק אני בהחלט יש בידי להמשיך בעיקר מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.

הייתי אינה עלולה לבטוח אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולשים. בשביל להניע אותי. הייתי אינה יכולה לסמוך בנושא יצירת קשר מעוררת, בכדי להמריץ אותך ללמוד לצמוח.

המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור אודות עקביות – ימים אחר עת – 1 עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי אינם צריכה להרחיק לכת אם בכדי על ידי זה בכדי לחפש נקודות לצמיחה ולאישיות נעמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, משפחה והחברים – כשיר להורות ההצעה על אודות דרכים בעלות רמה בהרבה יותר לחיות. החלק שלהם מארחים בשיטת בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קלוש אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). החלק שלהם אחראים עדינים יותר מכך או גם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם נמצאים נאמנים מעט יותר ואחרים אלו עובדי חברה משותפים למעלה.

עסק חדש אחת למדה את העסק לתכנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם אחר עצמכם אחת ל חובה יחד עם הסבונים ילדים האלה ששייך ל בתי המלון?), יוצא דופן משאירה החוץ 9 חטיפים בבית מפתים. ביזנס ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכל המעוניין מטעם מנקה כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לאמוד רק את ייחודיותו מטעם מדי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שבבעלותם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה דבר ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם יכולים לגלות השראה בשאר אזורי – בפרט כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!

בהמשך אני נשארת בבית ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם עובד יבצעו את כל המאמץ הנוסף.